המדריך הישראלי ל-JavaScript, פרק 14

פרק 14: האובייקט Window

· הקדמה

· התכונות

· המתודות

· טיפול באירועים

· האובייקט FRAME

· תרגילים

הקדמה

אובייקט זה, כפי שניתן לראות בתרשים שהוצג, נמצא בראש ההיררכיה של האובייקטים שנוצרים בתוך הדפדפן בצד הלקוח.

התכונות

התכונות שקיימות באובייקט זה מתארות את החלון כולו.

התכונה closed

תכונה זו מכילה את הערך הבוליאני true אם החלון נסגר באמצעות המתודה close(). תכונה זו שימושית כאשר נוצר יוצרים חלון חדש מתחת לחלון הפעיל, ובהמשך כאשר פונים לתכונה או למתודה שיש בו רוצים לוודא שהחלון לא נסגר כבר. תכונה זו קיימת ב-Netscape Nevigator החל מגרסה 3, וב-Internet Explorer החל מגרסה 4.

התכונה opener

תכונה זו מכילה reference לאובייקט ה-window אשר נמצא מעל. כאשר יוצרים חלון שהוא תת-חלון לחלון אחר אז באובייקט window שמייצג את תת החלון קיימת התכונה opener אשר מכילה reference לאובייקט ה-window שנמצא מעל. תכונה זו קיימת ב-Netscape Nevigator החל מגרסה 3, וב-Internet Explorer החל מגרסה 3.

התכנית הבאה מדגימה את השימוש בתכונה opener ובתכונה closed.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowClosedDemo.html</TITLE>

var newWindow;

function openNewWindow()

{

var str;

newWindow = window.open("", "subwindow", "HEIGHT=200,WIDTH=400")

str = "<HTML><BODY><H2>This is a sub-window</H2><FORM><INPUT TYPE='button' VALUE='close main window'";

str += "onClick='window.opener.close()'></FORM></BODY></HTML>";

newWindow.document.write(str);

newWindow.document.close();

}

function closeWindow()

{

if (newWindow && !newWindow.closed)

newWindow.close();

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<H1>The Navigator object</H1>

<BR>

<BR>

<BR>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

התכונה defaulStatus

הערך שתכונה זו יכולה לקבל הוא מחרוזת תווים. תפקידה של תכונה זו הוא לקבוע את מחרוזת התווים אשר תוצג בשורת המצב של החלון כברירת מחדל וזאת כאשר אין טקסט אחר שמוצג שם בגין תנועת העכבר וכדומה. כאשר יוצרים אובייקט window חדש אז הערך של תכונה זו הוא מחרוזת ריקה. התכונה קיימת ב-Internet Explorer החל מגרסה 3, וב-Netscape Nevigator החל מגרסה 2.

התכנית הבאה מדגימה את השימוש בתכונה זו.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowDefaultStatusDemo.html</TITLE>

window.defaultStatus = "Y2K Multimedia";

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<H1>My search engines</H1>

<UL>

<LI><A HREF="http://www.yahoo.com" onMouseOver="window.status='I like YAHOO';return true"

onMouseOut="window.status='';return true">yahoo</A></LI>

<LI><A HREF="http://www.walla.co.il"

onMouseOver="window.status='WALLA is an israeli one';return true"

onMouseOut="window.status='';return true">walla</A></LI>

</UL>

</BODY>

</HTML>

התכונה document

תכונה זו מכילה, למעשה, את ה-reference לאובייקט ה-document האחד והיחיד אשר קיים בכל אובייקט window. האובייקט document יוסבר בהמשך. תכונה זו מוצגת כאן רק כדי לספק תמונה מלאה. האובייקט document שקיים בכל מסמך נמצא בהיררכיה שהוצגה מתחת לאובייקט window, וליתר דיוק, מהווה בו תכונה. תכונה זו קיימת ב-Netscape Nevigator החל מגרסה 2, וב-Internet Explorer החל מגרסה 3.

התכונה parent

תכונה זו מכילה reference לאובייקט ה-window שנמצא מעל. תכונה זו שימושית כאשר בחלון אשר מהווה frame בחלון אחר רוצים לפנות לחלון האחר. התכונה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

התכונה frames

תכונה זו מהווה, למעשה, מערך אשר מכיל בכל אחד מאיבריו את ה-references ל-frames אשר קיימים במסמך. תכונה זו רלוונטית כאשר המסמך מורכב ממסגרות (frames). כל מסגרת מתוארת על ידי אובייקט מסוג frame, אשר דומה במתודות ובתכונות שיש בו לאובייקט מסוג window. תכונה זו נתמכת ב-Netscape Nevigator החל מגרסה 2, וב-Internet Explorer החל מגרסה 3. התכנית הבאה מדגימה את השימוש בתכונה זו.

המסמך הבא (יחד עם המסמך שאחריו) מדגים את השימוש בתכונה parent ובתכונה frames.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowFramesDemo.html</TITLE>

window.defaultStatus = "Y2K Multimedia";

</SCRIPT>

</HEAD>

</FRAMESET>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowFramesDemo2.html</TITLE>

window.defaultStatus = "Y2K Multimedia";

function getInfo()

{

var str;

str = "<BR>window.frames.length: " + window.frames.length;

str += "<BR>window.name: " + window.name + "<BR>";

str += "<BR>window.parent.frames.length: " + window.parent.frames.length;

str += "<BR>window.parent.frames[0].name: " + window.parent.frames[0].name;

str += "<BR>window.parent.frames[1].name: " + window.parent.frames[1].name;

return str;

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

document.write(getInfo());

</SCRIPT>

</BODY>

</HTML>

התכונה history

תכונה זו מכילה את ה-reference לאובייקט ה-history אשר נמצא בהיררכיה מתחת לאובייקט window. אובייקט ה-history יוסבר בהמשך.

התכונות innerHeight, innerWidth, outerHeight ו- outerWidth

ארבעת תכונות אלה נתמכות על ידי NetscapeNevigator החל מגרסה 4. הן אינן נתמכות על ידי Internet Explorer. התכונות innerWidth ו- innerHeight קובעות את מימדיו הפנימיים של החלון (ממדיו של החלון הפנימי אשר מציג בתוכו את תוכן המסמך), והתכונות outerWidth ו- outerHeight קובעות את ממדיו החיצוניים של החלון (ממדיו של החלון שבו פועל הדפדפן לרבות כפתוריו השונים). כל ארבעת התכונות מקבלות ערכים אשר נמדדים בפיקסלים. התכנית הבאה מדגימה את ארבעת התכונות הללו.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowInnerOuterHeightWidth.html</TITLE>

window.defaultStatus = "Y2K Multimedia";

function setInner(x,y)

{

window.innerHeight = y;

window.innerWidth = x;

}

function setOuter(x,y)

{

window.outerHeight = y;

window.outerWidth = x;

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<FORM>

<H1>innerHeight, innerWidth, outerHeight, outerWidth</H1>

<H2>setting the inner sizes</H2>

<H2>setting the outer sizes</H2>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

התכונה Location

תכונה זו מכילה בתוכה את ה-reference לאובייקט ה-Location אשר נמצא בהיררכיה של האובייקטים שנוצרים בדפדפן מתחת לאובייקט window. תכונה זו נתמכת גם על ידי Internet Explorer החל מגרסה 3 ואילך, וגם על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2 ואילך. בהמשך יובא הסבר מפורט לאובייקט Location.

התכונות locationbar, menubar, personalbar, scrollbars, statusbar ו- toolbar

תכונות אלה מכילות references לאובייקטים אשר מתארים את מרכיביו הויזואליים השונים של הדפדפן. התכונה locationbar מתארת את אותה שורה בדפדפן אשר מכילה בתוכה את ה-URL אשר מוצג. התכונה menubar מתארת את שורת התפריטים שיש בדפדפן (File, Edir וכו'...). התכונה personalbar מתארת אותה שורה בדפדפן אשר נמצאת בדרך כלל מתחת לשורת ה-URL, ומציגה קישורים כגון: what is new ? ואחרים. התכונה scrollbars מתארת את פסי הגלילה שמופיעים בדפדפן. התכונה statusbar מתארת את שורת המצב שנמצאת בתחתיתו של הדפדפן. התכונה toolbar מתארת את הכפתורים שמופיעים בדפדפן (Back, Forward ואחרים). תכונות אלה מתארות, למעשה, את כל מרכיביו של החלון למעט שורת הכותרת שלו (ה-title שיש לו), ועל כן, ניתן בעזרתן להשפיע על תצוגת החלון על כל מרכיביו למעט שורת הכותרת שלו. על שורת הכותרת של חלון קיים לא ניתן להשפיע. עם זאת, ניתן לקבוע את הופעתה/אי הופעתה כאשר יוצרים חלון חדש.

כל אחת מהתכונות מכילה, למעשה, reference לאובייקט המתאים. בכל אחד מהאובייקטים קיימת תכונה ששמה visible. ערכה של תכונה זו בכל אחד מהאובייקטים (true או false) קובע את הופעת/אי הופעת המרכיב הויזואלי המתאים בדפדפן. התכנית הבאה מדגימה את השימוש בתכונות אלה. הגישה לתכונה visible בכל אחד מהאובייקטים איננה מתאפשרת באופן אוטומטי, וכדי שהיא תתאפשר יש להפעיל את המתודה/תכונה המתאימה בהתאם לדפדפן. התכנית הבאה מותאמת ל-Netscape Navigator. התכנית לא תפעל ב-Internet Explorere. ב-Netscape Nevigator קיים האובייקט netscape, אשר בתכונתו security מכיל reference לאובייקט אשר כולל את התכונה PrivilageManager, שמכילה reference לאובייקט אשר עליו מופעלת המתודה enablePrivilage/disablePrivilage כדי לאפשר/לא לאפשר את הגישה האמורה.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowChromeElementsDemo.html</TITLE>

defaultStatus = "Y2K Multimedia";

function updateChrome()

{

netscape.security.PrivilegeManager.enablePrivilege("UniversalBrowserWrite");

locationbar.visible = document.myForm.locationBarAtt.checked;

menubar.visible = document.myForm.menuBarAtt.checked;

personalbar.visible = document.myForm.personalBarAtt.checked;

scrollbars.visible = document.myForm.scrollBarsAtt.checked;

statusbar.visible = document.myForm.statusBarAtt.checked;

toolbar.visible = document.myForm.toolBarAtt.checked;

netscape.security.PrivilegeManager.disablePrivilege("UniversalBrowserWrite"); }

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<BR><LABEL>locationbar :<INPUT TYPE="checkbox" onClick="updateChrome()"

NAME="locationBarAtt" checked></LABEL>

<BR><LABEL>menubar :<INPUT TYPE="checkbox" onClick="updateChrome()"

NAME="menuBarAtt" checked></LABEL>

<BR><LABEL>personalbar :<INPUT TYPE="checkbox" onClick="updateChrome()"

NAME="personalBarAtt" checked></LABEL>

<BR><LABEL>scrollbars :<INPUT TYPE="checkbox" onClick="updateChrome()"

NAME="scrollBarsAtt" checked></LABEL>

<BR><LABEL>statusBar :<INPUT TYPE="checkbox" onClick="updateChrome()"

NAME="statusBarAtt" checked></LABEL>

<BR><LABEL>toolBar :<INPUT TYPE="checkbox" onClick="updateChrome()"

NAME="toolBarAtt" checked></LABEL>

</FORM>

updateChrome();

</SCRIPT>

</BODY>

</HTML>

התכונה name

תכונה זו מכילה מחרוזת תווים, ובאמצעותה ניתן לתת שם לחלון שמייצג האובייקט. התכונה נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 3, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2.

התכונה onError

תכונה זו קובעת באמצעות הערך שיש בתוכה את הופעת/אי הופעת חלון ההודעה על השגיאה/תקלה בפקודות ה-JavaScript שיש במסמך. כאשר המסמך נטען אל הדפדפן תכונה זו מכילה את הערך undefined, ומשמעות הדבר היא שחלונות הודעה על שגיאות ותקלות בפעולת פקודות ה-JavaScript שבמסמך מופיעים בהתאם להתנהגות ברירת המחדל של הדפדפן. אם קובעים את ערכה של התכונה כך שיהיהnull אז המשמעות היא שאם מתרחשות שגיאות/תקלות ב- JavaScreipt אז לא יופיע חלון הודעה על כך. את ערכה של התכונה onError ניתן לקבוע גם כשווה לפונקציה ב-JavaScript. במקרה כזה הפונקציה שתצוין תופעל כל פעם שתיוצר שגיאה/תקלה באחת משורות ה-JavaScript שמופיעות במסמך.

אפשרות נוספת שקיימת היא להגדיר פונקציה גלובלית בשם onerror אשר מקבלת שלושה ארגומנטים (משמאל לימין): מחרוזת ההודעה על השגיאה, ה-URL שבו השגיאה אירעה ומספר השורה. כאשר מגדירים פונקציה כזו אז היא תופעל בכל פעם ששגיאה/תקלה תתרחש באחת משורות ה-JavaScript במסמך.

התכונה onError נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 3, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3. הדוגמה הבאה מציגה את השימוש בתכונה זו. כיוון שבדוגמא נעשה שימוש בערך undefined אשר איננו נתמך ב-Internet Explorer הדוגמא תרוץ רק בדפדפן Netscape Nevigator. כמו כן, כדאי לשים לב לכך שב-Netscape Nevigator 4.7, אם בוחרים ב-turn on the ERROR dialog למעשה מאפשרים לדפדפן להציג למשתמש בשורת הסטטוס את ההודעה javaScript error, ואם בוחרים באפשרות השניה אז ההודעה הזו לא מוצגת.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowOnErrorDemo.html</TITLE>

window.defaultStatus = "Y2K Multimedia";

function turnErrorOff()

{

window.onerror = null;

document.myForm.tfMsg.value = "window.onerror = null";

}

function turnErrorOn()

{

window.onerror = undefined;

document.myForm.tfMsg.value = "window.onerror = undefined";

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

התכונות pageXOffset ו- pageYOffset

שתי תכונות אלה, אשר נתמכות על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4, ואינן נתמכות על ידי Internet Explorer, מתארות (בפיקסלים) את שיעורי הפינה השמאלית של השטח המוצג מתוך המסמך. כאשר המסמך המוצג גדול משטח החלון שמוקצה להצגתו מופיעים פסי גלילה בהתאם, ובמקרה כזה, שיעורי הפינה השמאלית של השטח המוצג אינם בהכרח 0,0. המסמך הבא מציג מסמך שגודלו גדול משטח החלון. כל לחיצה על כפתור update תעדכן את שיעורי שתי התכונות הנ"ל כפי שהם מופיעים בשדות הטקסט הנתונים.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowXYOffSetDemo.html</TITLE>

function update()

{

document.myForm.xOff.value = window.pageXOffset;

document.myForm.yOff.value = window.pageYOffset;

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<NOBR>simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text</NOBR>

simple text simple text simple text simple

pageXOffset:<INPUT NAME="xOff" SIZE="5"> pageYOffset:<INPUT NAME="yOff" SIZE="5">

</FORM>

<FORM>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

התכונה status

ערכה של תכונה זו הוא מחרוזת התווים שמופיעה בשורת המצב של הדפדפן. התכונה נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 3, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2. התכנית הבאה מדגימה את השימוש בתכונה. כדאי לשים לב, לכך שכדי שהפקודות שמופיעות כערכה של התכונה onMouseOver יתבצעו, עליהן להסתיים בפקודה שערכה true או ערך אחר אשר יכול לעבור casting ל- true.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowStatusDemo.html</TITLE>

</HEAD>

<BODY>

<BR>I recommend you to visit <A TITLE="www.zindell.com - I recommend"

HREF="http://www.zindell.com"

onMouseOver="window.status='visit zindell...';return true">ZINDELL</A>

<BR>I recommend you to visit <A TITLE="www.yahoo.com - I recommend"

HREF="http://www.yahoo.com"

onMouseOver="window.status='visit yahoo...';return true">YAHOO</A>

<BR>I recommend you to visit <A TITLE="www.yahoo.com - I recommend"

HREF="http://www.javasof.com"

onMouseOver="window.status='visit javasoft...';return true">JAVASOFT</A>

</BODY>

</HTML>

התכונה self

תכונה זו מכילה reference לאובייקט window שאליו היא שייכת. השימוש בה הופך את שורות הקוד לבהירות יותר. התכונה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3. התכנית הבאה מציגה את השימוש בתכונה זו. כדאי לשים לב לכך שהדוגמא כוללת פניה לתכונה self הן מתוך window והן מבלי לציין את המילה window. שתי האפשרויות קיימות כיוון שכפי שכבר ציינו: ציון המילה window אופציונלי.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowSelfDemo.html</TITLE>

</HEAD>

<BODY>

<BR>I recommend you to visit <A TITLE="www.zindell.com - I recommend"

HREF="http://www.zindell.com"

onMouseOver="self.status='visit zindell...';return true">ZINDELL</A>

<BR>I recommend you to visit <A TITLE="www.yahoo.com - I recommend"

HREF="http://www.yahoo.com"

onMouseOver="self.status='visit yahoo...';return true">YAHOO</A>

<BR>I recommend you to visit <A TITLE="www.yahoo.com - I recommend"

HREF="http://www.javasof.com"

onMouseOver="window.self.status='visit javasoft...';return true">JAVASOFT</A>

</BODY>

</HTML>

התכונה top

הערך של תכונה זו הוא ה-reference לאובייקט ה-window שנמצא בראש ההיררכיה של החלונות (מצב זה מתקיים כאשר קיימת היררכיה של frames ובמקרה זה ערכה של top הוא reference לאובייקט ה-window שבו נמצא ה-framset הראשון). התכונה נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 3, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2. המסמך הבא (יחד עם המסמכים שאחריו) מדגים את השימוש בתכונה זו.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 Frameset//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowTopDemo.html</TITLE>

</HEAD>

</FRAMESET>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 Frameset//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>simpleFrameSet1.html</TITLE>

</HEAD>

</FRAMESET>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>simpleFrameSet2.html</TITLE>

function setTopStatus()

{

window.top.status="was set by simpleFrameSet2.html";

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

simpleFrameSet2.html simpleFrameSet2.html simpleFrameSet2.html simpleFrameSet2.html

<FORM>

</FORM>

simpleFrameSet2.html simpleFrameSet2.html simpleFrameSet2.html simpleFrameSet2.html

</BODY>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>simpleFrameSet3.html</TITLE>

function setTopStatus()

{

window.top.status="was set by simpleFrameSet3.html";

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

simpleFrameSet3.html simpleFrameSet3.html simpleFrameSet3.html simpleFrameSet3.html

<FORM>

</FORM>

simpleFrameSet3.html simpleFrameSet3.html simpleFrameSet3.html simpleFrameSet3.html

</BODY>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>simpleFrameSet4.html</TITLE>

function setTopStatus()

{

window.top.status="was set by simpleFrameSet4.html";

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

simpleFrameSet4.html simpleFrameSet4.html simpleFrameSet4.html simpleFrameSet4.html

<FORM>

</FORM>

simpleFrameSet4.html simpleFrameSet4.html simpleFrameSet4.html simpleFrameSet4.html

</BODY>

</HTML>

התכונה window

תכונה זו מכילה reference לאובייקט ה-window שאליו היא שייכת. השימוש בתכונה זו יותר מבלבל מאשר מועיל. המלצתי היא שלא להשתמש בה. התכונה נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 3, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2.

המתודות

המתודות אשר ניתנות להפעלה על אובייקט כוללות את המתודות הבאות:

המתודה alert

מתודה זו מקבלת בעת הפעלתה מחרוזת תווים וגורמת להופעתה בתוך חלון דיאלוג שמופיע. חלון הדיאלוג כולל כפתור OK יחיד, וכל עוד המשתמש לא לוחץ עליו אז כל יתר החלונות במסך נותרים ללא שינוי. לא ניתן להמשיך כל עוד לא לוחצים על כפתור ה-OK. המתודה איננה מחזירה אף ערך. המתודה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

המתודה confirm

מתודה זו מקבלת בעת הפעלתה מחרוזת תווים וגורמת להופעתה בתוך חלון דיאלוג שמופיע. חלון הדיאלוג כולל שני כפתורים: OK ו- CANCEL. המתודה מחזירה true או false בהתאם לבחירת המשתמש (true אם לחץ על OK ו- false אם לחץ על CANCEL). כל עוד המשתמש לא הקיש על אחד משני הכפתורים כל יתר החלונות שמופיעים על המסך נותרים לא פעילים. בחלק מהדפדפנים מופיעים הכפתורים YES ו- NO במקום הכפתורים OK ו- CANCEL. המתודה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

המתודה prompt

מתודה זו מקבלת בעת הפעלתה שתי מחרוזות תווים, וגורמת להופעת חלון דיאלוג שהמחרוזת הראשונה מופיעה בו בתור שאלה, והמחרוזת השניה מופיעה בתוך שדה(תיבת) טקסט בתור תשובת ברירת המחדל. המשתמש יכול לשנות את תשובתו לשאלה. חלון הדיאלוג כולל גם שני כפתורים: OK ו- CANCEL (בחלק מהדפדפנים מופיעים הכפתורים YES ו-NO). לחיצה על הכפתור OK תגרום לסגירת החלון, ולכך שהמתודה תחזיר את מחרוזת התווים שהופיעה בתוך שדה הטקסט. לחיצה על הכפתור CANCEL תגרום לסגירת החלון, ולכך שהמתודה תחזיר null. המתודה נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 3, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2.

התכנית הבאה מדגימה את פעולתן של שלושת המתודות.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowMessagesDemo.html</TITLE>

</HEAD>

<BODY>

<FORM>

<H1>confirm, prompt and alert methods</H1>

<INPUT TYPE="button" VALUE="alert"

onClick="window.alert('This is an alert dialog')">

<INPUT TYPE="button" VALUE="prompt"

onClick="window.prompt('This is a prompt dialog','')">

<INPUT TYPE="button" VALUE="confirm"

onClick="window.confirm('This is a confirm dialog')">

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודה back

מתודה זו איננה מקבלת אף ערך בעת הפעלתה, והיא גם לא מחזירה אף ערך בחזרה. המתודה גורמת בפעולתה לחזרת הדפדפן אחורה. התוצאה של פעולת מתודה זו זהה ללחיצה על הלחצן back בדפדפן. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer. התמיכה על ידי Netscape Nevigator קיימת החל מגרסה 4 ומעלה.

המתודה forward

מתודה זו איננה מקבלת אף ערך בעת הפעלתה, והיא גם לא מחזירה אף ערך בחזרה. המתודה גורמת בפעולתה למעבר הדפדפן קדימה. התוצאה של פעולת מתודה זו זהה ללחיצה על הלחצן forward בדפדפן. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer. התמיכה על ידי Netscape Nevigator קיימת החל מגרסה 4 ומעלה.

התכנית הבאה מדגימה את פעולתן של שתי המתודות האחרונות.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowBackDemo.html</TITLE>

</HEAD>

<BODY>

<FORM>

<H1>back and forward methods</H1>

<INPUT TYPE="button" VALUE="back"

onClick="window.back()">

<INPUT TYPE="button" VALUE="forward"

onClick="window.forward()">

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודה focus

מתודה זו איננה מקבלת אף ערך בעת הפעלתה, והיא גורמת בפעולתה לכך שהחלון יוצג מעל כל יתר החלונות שמופיעים על המסך. המתודה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 3, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 4.

המתודה blur

מתודה זו מבצעת את הפעולה ההפוכה לזו שמבצעת המתודה focus. מתודה זו גורמת לחלון שעליו היא פעלה לעבור אל מאחורי כל החלונות האחרים שמופיעים על המסך. המתודה לא מקבלת ולא מחזירה אף ערך. המתודה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 3, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 4.

המתודה open

מתודה זו יוצרת בפעולתה חלון חדש. המתודה מחזירה את ה-reference לאובייקט ה-window שהיא יצרה. אם המתודה נכשלת בפעולתה אז היא מחזירה null. המתודה מקבלת 2 ערכים + ערך נוסף אופציונלי. הערך הראשון שהמתודה מקבלת הוא ה-URL אשר יוצג בחלון החדש. הערך השני שהמתודה מקבלת הוא השם שיינתן לחלון החדש שנוצר. הערך השלישי (אופציה) הוא מחרוזת תווים אשר כוללת בתוכה את מאפייניו של החלון החדש. מחרוזת התווים שנשלחת כארגומנט שלישי אל המתודה open כוללת בתוכה את מאפייניו של החלון החדש שיוצרים. מאפיינים אלה יכולים לכלול את כל אחת מהתכונות שמופיעות בטבלה הבאה. לכל תכונה יש לציין את ערכה בדומה לתכונה שמוסיפים אל תוך תגית HTML. אם התכונה מקבלת ערך בוליאני אז הערך שיושם לתוכה יהיה או 1 או 0 (או לחילופין, yes או no). אם התכונה מקבלת ערך בוליאני אז ניתן גם רק לציין את שמה מבלי לתת לה ערך.

סוג הערך	מהות	התכונה
Boolean	הימצאות סרגל הכפתורים (GO, BACK וכדומה)	toolbar
Boolean	הימצאות שדה הטקסט שמכיל את כתובת ה-URL	location
Boolead	הימצאות שורת הכפתורים (what is new,..) מתחת לכתובת ה-URL	directories
Boolean	הימצאות שורת המצב בתחתית החלון	status
Boolean	הימצאות שורת התפריטים בראש החלון	menubar
Boolean	הימצאות פסי הגלילה כאשר המסמך גדול מהחלון	scrollbars
Boolean	מתן האפשרות לשנות את גודל החלון ואת מיקומו	resizeable
Boolean	העתקת היסטוריית כתובות ה-URL שבהן ביקרו אל חלון חדש שנוצר	copyhistory
ערך מספרי	רוחב החלון	width
ערך מספרי	גובה החלון	height

קיימות תכונות נוספות שניתן לקבוע אך הן ספציפיות רק ל-Netscape Nevigator.

התכנית הבאה מדגימה את שלושת המתודות האחרונות.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowFocusBlurOpenDemo.html</TITLE>

var secondWindow = null;

function createWindow()

{

if (!secondWindow || secondWindow.closed)

{

secondWindow = window.open("","secondWindow","width=400,height=250");

var str = "<HTML><HEAD><TITLE>The second window</TITLE></HEAD>";

str += "<BODY BGCOLOR='green' TEXT='white'><H1>green is nice</H1>";

str += "<FORM><INPUT TYPE='button' VALUE='BRING THE MAIN WINDOW TO FRONT'";

str += "onClick='self.opener.focus()'>";

str += "<BR><INPUT TYPE='button' VALUE='BRING THIS WINDOW TO BACK'";

str += "onClick='self.blur()'></FORM></BODY></HTML>";

secondWindow.document.write(str);

}

else

{

//The second window is already exists

secondWindow.focus();

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<FORM>

<H1>blur, focus and open methods</H1>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודה captureEvents

מתודה זו מאפשרת לתפוס events שמתרחשים לפני שהם מגיעים אל האובייקט שממנו הם כביכול נוצרו. המתודה נתמכת רק על ידי Netscape Nevigator כיוון שהיא מותאמת לאופן זרימת ה-events בדפדפן זה (שונה מ-Internet Explorer). בעת הפעלתה יש לשלוח אליה את סוגי ה-events שמעונינים בתפיסתם לפני שהם מגיעים כביכול לאובייקט שממנו הם נוצרו.

כך למשל, כתיבת השורה: window.captureEvents(Event.MOUSEDOWN | Event.KEYPRESS) תגרום לכך שאותם שני events לא יגיעו אל אותם אובייקטים שמהם הם כביכול נוצרו. המשמעות המעשית של שורה זו היא שלאחר פעולתה, events handlres שאמורים לטפל ב-events אלה באובייקטים מסוימים לא יפעלו כי ה-events פשוט לא יגיעו אליהם.

המתודה releaseEvents

מתודה זו גורמת בפעולת לביטול פעולת המתודה captureEvents. בהפעלתה יש לשלוח אליה את סוג ה-events שמעוניינים לבטל את תפיסתם כפי שנקבעה באמצעות המתודה captureEvents.

המתודה close

מתודה זו גורמת בפעולתה לסגירת החלון שמיוצג על ידי האובייקט שממנו המתודה הופעלה. המתודה איננה מקבלת ואיננה מחזירה אף ערך בעת הפעלתה. מתודה זו נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

המתודה find

מתודה זו מקבלת בעת הפעלתה מחרוזת תווים אשר אותה היא תחפש במסמך שמוצג בחלון שהאובייקט שממנו היא הופעלה מייצג. המתודה פועלת בדומה לפעולה find שניתן לבצע מתוך תפריט הפקודות שיש בדפדפן. אם המתודה מוצאת את המחרוזת אז המתודה מחזירה true, והדפדפן מציג את קטע הטקסט שבו המחרוזת נמצאה, כשאת המחרוזת הוא מציג בצבע רקע שונה. אל המתודה ניתן לשלוח שני ערכים בוליאנים נוספים. הערך הבוליאני הראשון יקבע האם החיפוש יתעקש על התאמה מלאה לרבות ההבחנה בין אותיות קטנות ואותיות גדולות, והערך השני יקבע האם החיפוש יתבצע החל מהמיקום שבו הדפדפן נמצא כלפי מעלה (true) או שהוא ייעשה כלפי מטה (ברירת המחדל). אם מציינים את אחד משני הערכים הבוליאנים יש לציין גם את השני. מתודה זו איננה נתמכת על ידי Internet Explorer, והיא נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4.

המתודה handleEvent

מתודה זו קיימת, למעשה, בכל אובייקט שיש בו events handlers. מתודה זו מקבלת בעת הפעלתה אובייקט event אשר מייצג את האירוע שהתרחש. באמצעות מתודה זו ניתן להפנות events לטיפולו של event handler באובייקט מסוים. מתודה זו איננה נתמכת על ידי Internet Explorer. התמיכה למתודה זו ב-Netscape Nevigator קיימת החל מגרסה 4. התכנית הבאה מדגימה כיצד כל לחיצה על כל כפתור שמופיע גורמת להפעלת ה-event handler אשר קיים בכפתור מספר 1. התכנית, למעשה, מדגימה את פעולת המתודה handleEvent על אובייקט אחר, אך העיקרון דומה.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowHandleEventDemo.html</TITLE>

function respons(str)

{

window.alert(str);

}

window.captureEvents(Event.CLICK);

window.onClick = clicky;

function clicky(ev)

{

window.document.myForm.bt1.handleEvent(ev);

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודה home

מתודה זו גורמת בפעולתה לאותה תוצאה שתתקבל כאשר יילחץ הכפתור home אשר מופיע בדפדפן. המתודה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer. התכנית הבאה מדגימה את פעולתה.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowHomeDemo.html</TITLE>

function respons()

{

window.home();

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודה resizeTo

מתודה זו משמשת לשינוי גודלו של החלון המוצג. המתודה מקבלת שני ערכים אשר מתארים את רוחבו ואת אורכו (בפיקסלים) הרצויים של החלון. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer, והתמיכה בה על ידי Netscape Nevigator הינה החל מגרסה 4 ומעלה.

המתודה resizeBy

מתודה זו מקבלת שני ערכים ומגדילה את מימדי החלון שעליו היא פועלת באותם שני ערכים. רוחב החלון גדל בערך הראשון, ואורכו בערך השני. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer, והתמיכה בה על ידי Netscape Nevigator הינה החל מגירסה 4 ומעלה.

המתודות moveBy ו- moveTo

מתודות אלה משמשות להוזזת החלון על המסך. המתודה moveTo מקבלת שני ערכים ומעבירה את החלון כך שפינתו השמאלית תהיה בקואורדינטות ששווים לאותם שני ערכים שהיא קיבלה. הקואורדינטות במסך נמדדות מפינתו השמאלית העליונה לכיוון ימין (שיעור ה-x) ולכיוון מטה(שיעור ה-y). המתודה moveBy מקבלת שני ערכים ומוזיזה את החלון כך שמיקומו החדש נמצא בקואורדינטות שההבדל שבינן לבין הקוארדינטות הקודמות הוא אותם שני ערכים שהמתודה קיבלה. שתי המתודות נתמכות גם על ידי Internet Explorer, וגם על ידי Netscape Nevigator (החל מגרסה 4). התכנית הבאה מדגימה את השימוש בשתי מתודות אלה.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 //EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowMoveToByDemo.html</TITLE>

function goTo()

{

var xVal = document.myForm.x.value;

var yVal = document.myForm.y.value;

window.moveTo(xVal,yVal);

}

function goBy()

{

var xVal = document.myForm.x.value;

var yVal = document.myForm.y.value;

window.moveBy(xVal,yVal);

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

window.resizeTo(300,300);

</SCRIPT>

<BR><INPUT TYPE="button" VALUE="moveTo"

onClick="goTo()">

<BR><INPUT TYPE="button" VALUE="moveBy"

onClick="goBy()">

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודה stop

פעולתה של מתודה זו זהה לפעולת הלחצן stop שמופיע בחלקו העליון של הדפדפן. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer, והתמיכה שהיא מקבלת מ-Netscape Nevigator היא החל מגירסה 4 ומעלה. המתודה איננה מקבלת ואיננה מחזירה אף ערך.

המתודה print

פעולתה של מתודה זו זהה לפעולת הלחצן print שמופיע בחלקו העליון של הדפדפן. המתודה איננה נתמכת על ידי Internet Explorer, והתמיכה שהיא מקבלת מ-Netscape Nevigator היא החל מגירסה 4 ומעלה. המתודה איננה מקבלת ואיננה מחזירה אף ערך.

המתודות scrollBy ו- scrollTo

שתי מתודות אלה גורמות להפעלת פסי הגלילה שמופיעים בצידי הדפדפן. שתי המתודות מקבלות שני ערכים בעת הפעלתן. המתודה scrollTo גורמת לפסי הגלילה לנוע כך ששני הערכים שהיא קיבלה יהיו הקואורדינטות של הנקודה מהמסמך שמוצגת בפינה השמאלית העליונה של חלון הדפדפן. המתודה scrollBy גורמת לפסי הגלילה לנוע כך שהקואורדינטות של הנקודה מהמסמך אשר מוצגת בפינה השמאלית העליונה של חלון הדפדפן ישתנו באותם שני ערכים. שתי מתודות אלה אינן נתמכות על ידי Internet Explorer, והן נתמכות רק על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4.

המתודה scroll

מתודה זו פועלת באופן זהה למתודה scrollTo, אך התמיכה שהיא מקבלת מהדפדפנים השונים רבה יותר. מתודה זו נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 4, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 3.

המתודות setInterval ו- clearInterval

באמצעות המתודה setInterval ניתן לקבוע כי מתודה מסוימת תתבצע שוב ושוב. מידת ההשהיה בין הפעלה אחת לשניה נקבעת באמצעות המתודה setInterval אשר מקבלת כארגומנט ראשון מחרוזת תווים שהיא שם המתודה, כארגומנט שני את מספר אלפיות השניה שיחלפו בין הפעלה אחת לשניה ויתר הארגומנטים (אופציונלי) הם הערכים שנשלחים אל המתודה אשר תופעל שוב ושוב. המתודה מחזירה מספר זיהוי לתהליך שהתחיל. יש לשמור על מספר זיהוי זה במשתנה נפרד כדי שגם ניתן יהיה להפסיק את התהליך שהתחיל. המתודה נתמכת על ידי Internet Explorer החל מגרסה 4, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4.

הפסקת התהליך נעשית באמצעות הפעלת המתודה clearInterval אשר מקבלת ארגומנט אחד (מספר הזיהוי של התהליך שהתחיל). מתודה זו נתמכת, בדומה לקודמתה, על ידי Internet Explorer החל מגרסה 4, ועל ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4.

התכנית הבאה מדגימה את פעולת שתי המתודות. התכנית איננה פועלת תחת InternetExplorer בגלל המתודה scrollBy אשר נתמכת רק על ידי Netscape Nevigator.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 FRAMESET//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowSetIntervalDemo.html</TITLE>

</HEAD>

</FRAMESET>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 FRAMESET//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>displayPanel.html</TITLE>

</HEAD>

<BODY>

<H2>OPTION 1</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 2</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 3</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 4</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 5</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 6</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 7</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 8</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 9</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 10</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 11</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 12</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 13</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 14</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 15</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 16</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 17</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

<H2>OPTION 18</H2>

<P>

simple text simple text simple text simple text simple text simple text simple text

</BODY>

</HTML>

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 FRAMESET//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>controlPanel.html</TITLE>

var speed = 100;

var jump = 2;

var direction = "down";

var id;

function automaticScrolling()

{

jump = Math.abs(jump);

if(direction=="up")

{

jump = -jump;

}

parent.displayPanel.scrollBy(0,jump)

}

function changeDirection()

{

direction = (direction=="down")?"up":"down";

}

function startScrolling()

{

parent.displayPanel.scrollBy(0,jump);

id = setInterval("automaticScrolling()",speed);

}

function stopScrolling()

{

clearInterval(id);

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<H1>Demo of setInterval and clearInterval methods</H1>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודות setTimeout ו- clearTimeout

המתודה setTimeout משמשת לקביעת משך ההשהיה לפני שמתודה או פקודה אחרת תתבצע. מתודה זו מקבלת בעת הפעלתה כארגומנט ראשון מחרוזת תווים שהיא שם המתודה שלפני הפעלתה תתקיים השהיה או, לחילופין, הפקודה. הארגומנט השני שהמתודה מקבלת הוא משך ההשהיה (באלפיות השניה). אם המתודה שלפני הפעלתה נקבעת השהיה אמורה לקבל ארגומנטים אז הם יישלחו כארגומנטים נוספים. המתודה מחזירה מספר זיהוי לתהליך שהתחילה בו. המתודה נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

כדי לבטל את ההשהיה שהתחילה לפעול יש לקרוא להפעלתה של המתודה clearTimeout, ולשלוח אליה את מספר הזיהוי של תהליך ההשהיה שרוצים להפסיק. המתודה clearTimeout נתמכת על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

התכנית הבאה מדגימה את פעולתן של שתי המתודות.

<! DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 FRAMESET//EN">

<HTML>

<HEAD>

<TITLE>windowTimeOutDemo.html</TITLE>

var goOn = true;

var id;

function showTime()

{

now = new Date();

document.abba.clockTf.value = now.getHours() + " : " + now.getMinutes()

+ " : " + now.getSeconds();

clearTimeout(id);

if (goOn)

startTimer();

}

function startTimer()

{

goOn=true;

id = setTimeout("showTime()", 1000);

}

function stopTimer()

{

goOn = false;

}

</SCRIPT>

</HEAD>

<BODY>

<H1>Demo of setTimeout and clearTimeout methods</H1>

</FORM>

</BODY>

</HTML>

המתודות disableExternalCapture ו- enableExternalCapture

מתודות אלה נתמכות רק על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4, והן מקנות את האפשרות לטפל ב-events שמתרחשים ב-frame/window אחר אשר מציג domain אחר.

המתודות routeEvent

מתודה זו משמשת להעברתם של events אשר נתפסו על ידי המתודה captureEvent אל יעדם המקורי. המתודה נתמכת, מן הסתם, על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4 בלבד. בעת הפעלתה יש לשלוח אליה את סוגי ה-events שמעונינים להעביר הלאה.

טיפול באירועים

להלן התכונות שניתן להוסיף אל תוך התגית <BODY> ובכך לקבוע טיפול מתאים לאירועים שונים שייתכנו.

OnBlur ו- onFocus

כאשר החלון עובר להיות מלפנים(onFocus) או מאחורי חלונות אחרים (onBlur). הטיפול בשני אירועים אלה באמצעות שתי התכונות האמורות נתמך על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 3, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 4.

onDragDrop

תכונה זו מתייחסת לאירוע שבו המשתמש גורר ומבצע paste אל תוך שטח הדפדפן קיצור דרך או כל דבר אחר. הטיפול באירוע האמור באמצעות הוספת תכונה זו אל תוך התגית <BODY> נתמך רק על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4.

onLoad

תכונה זו מתייחסת להסתיימות טעינת מסמך ה-HTML אל תוך הדפדפן. כאשר מסתיימת טעינת מסמך אל תוך הדפדפן מתרחש אירוע הסתיימות טעינת המסמך. באמצעות הוספת תכונה זו אל תוך התגית <BODY> ניתן לקבוע את ביצוען של פקודות מסויימות ב-JavaScript כאשר מסתיימת טעינת המסמך. הטיפול באירוע האמור באמצעות תכונה זו נתמך על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

onUnload

תכונה זו משמשת לטיפול באירוע הסרת המסמך מהדפדפן לטובת מסמך אחר. אירוע הסרת המסמך מתרחש מייד לפני שתצוגת המסמך נעלמת. הטיפול באירוע האמור באמצעות תכונה זו נתמך על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 2, ועל ידי Internet Explorer החל מגרסה 3.

onResize

כאשר משנים את מימדי החלון נוצר אירוע שניתן לטיפול באמצעות תכונה זו. טיפול זה נתמך על ידי Netscape Nevigator החל מגרסה 4 בלבד, והוא איננו נתמך על ידי Internet Explorer.

האובייקט Frame

התכונות, המתודות והאירועים שבהם ניתן לטפל באובייקט זה זהים לאלה שקיימים באובייקט window. אובייקט זה מתנהג בדיוק כמו אובייקט window, למעט עובדת היותו שייך ל-Frame Set.

תרגילים

1. כתוב/כתבי תכנית אשר תציג מסמך אשר ניתן יהיה לבחור בו מתוך רשימה של ערים בעולם עיר מסוימת, ולראות בתיבת טקסט מתאימה את השעה באותה עיר. לאחר בחירת עיר, תיבת הטקסט האמורה תציג את השעה באותה עיר באופן זהה לשעון. השעה תתעדכן כל שניה.

No parts of the contents of this paper may be reproduced or transmitted in any form by any means

without the written permission of the publisher ! This book can be used for personal use only !!!

Brought to you by Zindell

(http://www.zindell.com)

לנוחיותך, להלן תוכן העניינים של הספר:

פרק 1 : הבסיס
פרק 2 : ערכים בסיסיים
פרק 3 : אופרטורים
פרק 4 : משפטי בקרה ולולאות
פרק 5 : פונקציות
פרק 6 : אובייקטים
פרק 7 : אובייקטים מובנים בשפה
פרק 8 : אופן פעולת האובייקטים
פרק 9 : תבניות טקסט
פרק 10 : שילוב של JavaScript ו- HTML
פרק 11 : טיפול באירועים
פרק 12 : האובייקטים שנוצרים בדפדפן
פרק 13 : האובייקט Navigator
פרק 14 : האובייקט Window
פרק 15 : האובייקט Document
פרק 16 : האובייקט Location
פרק 17 : האובייקט History
פרק 18 : יצירת cookies
פרק 19 : האובייקטים Link ו- Anchor
פרק 20 : האובייקט Image
פרק 21 : יצירת Image Map
פרק 22 : האובייקט Form
פרק 23 : טכנולוגית ה- LiveConnect